החנות האחרונה שלי לפני הקורונה

צומת ספרים גן העיר – יום שישי 21.2.2020

זו היתה החנות האחרונה שלי לפני הקורונה. לא ידעתי את זה באותו יום שישי שבו הגעתי לפגוש את לוטם והצוות, אבל ביני לבין עצמי כבר התנהלה השיחה אם אני ממשיכה.

מצד אחד המסע הזה אל הקוראים שלימד אותי כל כך הרבה, שהכפיל את המכירות שלי, שאישר לי את העובדה שאף אחד לא יעשה בשבילי את העבודה. הנוכחות הזו בחנויות שמשמעותה שגם אחרי שאני הולכת משהו מהספר נשאר והיכולת באמת ובתמים להתעניין, לנהל שיחות על ספרים, להכיר את השוק מבפנים.

מנגד השאלה של אחותי הגדולה: איך את עומדת בזה? מה זה נותן לך מלבד הערך הבודהיסטי של התנפצות חוזרת שוב ושוב אל אותו צוק. 

ובכל זאת גם זה היה בוקר מיוחד. היו מעט קונים, מעט פניות אבל הרבה מפגשים משמעותיים, שלוש מוכרות סופר מעניינות ושיחה על ספרים ואהבת קריאה ורחל פארן האחת והיחידה. הסתובבנו הרבה מסביב לשולחן המרכזי. הרבה ספרים נשלפו מהמדף והוחזרו אליו לאחר דיון. חשבתי לעצמי על התשוקה לקרוא, על הרצון לקנות את כל החנות ולהביא אותה הביתה ואז לשבת בשקט ספר אחרי ספר. בסוף קניתי לארז את הספר החדש של אבירם ברקאי ולעצמי את "ארבע שעות ביום" וידויים של אמהות על הלינה המשותפת מהקיבוץ של ימי ילדותי.

לחנויות סביר להניח שכבר לא אחזור אחרי הקורונה. לא עם 'מאחורי כל זה'. אולי עם הספר הבא לכשיגיע.

 

שתפו את הפוסט
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
לקבלת פרטים
איזה כייף שיצרת איתי קשר!
מבטיחה לחזור בהקדם
דילוג לתוכן