שתפו עם חברים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

מאחורי כל זה

נירית הלבני

5/5

מאחורי כל זה הוא סיפור מסע. מסע ב"שביל ישראל", בין חילוניות לדתיות, בין נעורים לזִקנה, בין בריאות לחולי, בין נופי הארץ המשתנים. הוא גם סיפור על אהבה. אהבה מבוגרת ואהבה צעירה, וכוחה להניע את גיבוריה ולטלטל את חייהם. אבל יותר מכול הוא סיפור על תקווה ועל אומץ לב, המתאר את יכולתו של האדם למצוא בתוך השביל המסומן את הדרך האישית שלו.

50.00

תחילת דבר

 

אִם תִּפְגֹּשׁ אָדָם שָׁבוּר

שֵׁב אִתּוֹ

עַל סַף הַשֶּׁבֶר הָאָרוּר

אַל תְּנַסֶּה לְתַקֵּן

אַל תִּרְצֶה שׁוּם דָּבָר

בְּיִרְאָה וּבְאַהֲבַת הַזּוּלָת

שֵׁב אִתּוֹ

שֶׁלֹּא יִהְיֶה שָׁם לְבַד

 

סמדר וינשטוק

 

50 ביקורות עבור מאחורי כל זה

  1. מירב

    סיימתי!
    עוד דמעה בקצה העין ואני לא מתאפקת להגיד לך כמה זה יפה.
    כפי שאמרתי לך בטלפון, מאז שהתחלתי לקרוא את הספר, רק רציתי לחזור לחווית הקריאה.
    ובכל פעם שהבטתי וראיתי כיצד הסימניה עוברת הלאה ומספר הדפים שנותרו הולך וקטן, חשבתי שחבל שעוד מעט נגמר.
    כמו דברים טובים הספר נגמר בדיוק בזמן ובדייקנות.
    היה נהדר לטייל עם גיבורייך ואיתך בשביל. היה מרתק. היה תענוג, היה אותו הקסם שלוקח אותי מתוך החיים ומביא אותי לעולמם של אחרים, ועולמם משיק ונוגע בחיי וביחד אנחנו הולכים איזו דרך ונפרדים ואני ממשיכה להרהר ולחשוב עליהם ועלי ועל החיים
    תודה יקרה,

  2. עינב

    הכתיבה הייתה סוחפת ואנושית כל כך… הסיפור הרגיש לי כל כך אמיתי. יש ספרים שאני קוראת ובמהלך הקריאה חושבת לעצמי – ברור שזה מה שצריך לקרות עכשיו. זה הדבר ההגיוני שיקרה, ובדיוק ככה אמורות להרגיש הדמויות. יש הרבה סיפורים שמנסים לכפות את העלילה על הדמויות והרגשות של הדמויות לא תמיד מתאימות לסיטואציה…בעמיחי התאהבתי… האופי המסור שלו, העומק, טוב הלב, החיבור לדת…והתאהבתי גם בטבע שמתואר בספר. עכשיו אני רוצה לעשות את שביל ישראל אפילו יותר משרציתי קודם. ללא ספק הספר נכנס לרשימת הספרים האהובים עליי. אפילו הקראתי קטע מהספר בזמן קריאת ההגדה … הקראתי את הנאום של הרב בסוף מסלול הניווטים (עמוד 59). הנאום מאוד ריגש אותי. הרגשתי שהוא מתחבר גם לתחושות שהיו לבני ישראל ביציאה ממצרים וגם יכול להתחבר לחיים של כל אחד מאתנו….

  3. ליאורה פרידן

    סיפורי מסע אהובים עלי במיוחד. אולי כי הייתי רוצה לחוות יותר מסעות ואולי כי השילוב בין המסע הפיזי למסע הנפשי מרתק אותי. "מאחורי כל זה" מחבר בין שני גיבורים היוצאים למסע בשביל ישראל: גיורא החולה באי-אל-אס ובוחר לצאת למסע האחרון בחייו, ועמיחי, צעיר דתי המנסה להתרחק מתמר, קיבוצניקית חילונית, בה התאהב במהלך שירותו הצבאי. זהו סיפור מסע רגיש על תקווה ועל אומץ ועל מציאת הדרך האישית בתוך שבילי הארץ. נירית הלבני כותבת בעדינות דמויות מורכבות שהלב יוצא אליהן ותיאורי מסע שמעוררים רצון לצאת ולטייל בארצנו היפיפייה.

  4. שלמה שהרבני

    כרגע סיימתי לקרוא את הספר 'מאחורי כל זה'. כשהתחלתי לקרוא נשאבתי לתוכו, אבל בימים האחרונים, כשהייתי קרוב לסוף, התחלתי להתקמץ, לא רציתי להיפרד מהספר, מגיורא, עמיחי וסופי. אם לא תספרי לאף אחד אגלה לך שהזלתי הרבה דמעות, בייחוד בדפים האחרונים. אני קורא הרבה מאד (פתחו ספרייה, מכרה זהב, לידינו) אבל את הספר שלך שמרתי, נשאר לי טעם טוב מהספר הקודם, וכל פעם שהגיע תורו, שמתי אותו בחבילה למטה. עכשיו הגיע תורו. הדמויות כל כך אמתיות, מוחשיות, הם ילוו אותי הרבה זמן. תודה לך על חוויה עמוקה ומרגשת. אל תספרי אם את כותבת את הספר הבא, אני צריך עוד זמן להיפרד מהספר הזה. …

  5. זיו ינגמן

    אני לא זוכר שאי פעם כתבתי מייל לאיזשהו סופר אחרי ספר שקראתי אבל אחרי שקראתי את הספר רציתי פשוט להודות לך. בחרתי את הספר לפי הצילום על הכריכה שאוטומטית משכה לי את העין בתור חובב טיולים. בתור בן לאב שנפטר מ ALS הסיפור של גיורא נגע בי בצורה לא רגילה, החוויה של הגוף שבוגד בך אבל הכול נשאר ברור, זכורה לי מאוד… הסיפור הכל כך ישראלי הזה חיבר לי את חווית הצבא והטיול ביחד עם הזיכרון של אבא ונתן לי חוויה שהרבה זמן לא חוויתי מקריאה של ספר.

  6. עמית גל

    הי נירית. כאן עמית גל הבנדוד של עומרי. זה עתה סיימתי את ספרך. יש לציין שאת העמודים האחרונים קראתי תוך כדי הליכה ברחוב, בתוספת פרץ דמעות מרשים. זה לא קרה לי מעולם… תודה על הפנינה הסוחפת הזו שגמעתי בתוך 3 ימים מענגים. מחכה להמשך…

  7. דליה

    נירית יקרה ,
    אני כמה דקות אחרי שסיימתי את" מאחורי כל זה" בשקיקה ובפשטות אומר שאת מספרת סיפורים מעולה , כבר מתגנב בו הצער שנגמר ..והציפייה שלי מולאה עד תום…..גדי מספרך הקודם מלווה אותי עד היום ועכשיו הצטרף אליו..גיורא או עמיחיי? עוד לא יודע..מבטיח לעדכן , תודה על שהגשמת לי משאלות..

  8. אבירם ברקאי

    …אתמול סיימתי לקרוא את הספר 'מאחורי כל זה'.בגין עיסוקיי השוטפים ומיני תירוצים אחרים הקריאה שלי – ספרים שאינם "ספרי עבודה" – מאופיינת בטעימות קטנות. רבות. יום. עוד יום. עד שאני מסיים ספר וכבר עוד שבוע עבר. הפעם זה היה שונה. את עמוד האחרון ב- 375 עמודי 'מאחורי כל זה' סגרתי בחלוף יומיים. לא יכולתי להניח את הספר מידי. עובדה. גם אני איש של מילים. לא מעט ספרים זרקתי מידי בחלוף עמוד. אולי שניים. 'מאחורי כל זה' היה "סרט אחר." הזזתי הצידה כל דבר אחר. התמסרתי לעלילה. חייתי את הלבטים. נפעמתי מהתקוות. הצטערתי על האכזבות. תוך כדי קריאה גם הבנתי למה אני כמו שאני עם הספר הזה – עלילה שנטועה עמוק בהוויה הישראלית. 'שביל ישראל'. כיפות סרוגות. חילונים. דתיים. הבזקי מלחמות. רסיסי חיים. פלונטרים. הרבה פלונטרים. ופקעות של ניגודים. וניסיון להתירם. והמון תקווה. וגם ייאוש. והכתיבה. מלאכת מחשבת מדויקת, עשירה, מרגשת. מאוד מרגשת. והסוף. כשבכיתי. את הספר יוצא הדופן הזה כתבה אישה אחת מופלאה, שבעקבות הכתיבה התאהבתי בה. קוראים לה נירית הלבני. …אל תחכו. רוצו לקנות.

  9. נדב תמיר

    סיימתי את ספרה הנפלא של נירית הלבני, שכה ציפיתי לקרוא לאחר שמאד נהניתי מספרה הראשון. מאד התרגשתי ממקורות ההשראה של נירית, שחלקם כה מוכרים לי, כולל יהודה עמיחי שמלווה את סיפור החברות המיוחדת שמתוארת בספר. מי שלימדה אותי לאהוב את עמיחי היתה אסתר, אמא של נירית, שהיתה המורה לספרות המיתולוגית בילדותנו בקיבוץ מנרה. ממליץ בחום לכולכם!!!!

  10. דפנה חסן

    הרגע סגרתי בגרון חנוק את הספר המופלא הזה. חיכיתי לו שיגיע לספריה ביוקנעם, ועד אז קראתי והתאהבתי ב"ראי אדמה". ואם בספר הראשון ששמו לקוח משירו של שאול טשרניחובסקי (הייתי בטוחה שכתב אותו חיים גורי), התרגשתי מהכתיבה האנשים והנופים, שהזכירו לי את הכתיבה של מאיר שלו. כאן, בספר ששמו הוא תחילת שיר של יהודה עמיחי "מאחורי כל זה מסתתר אושר גדול". בשביל ישראל עם עמיחי וגיורא, נזכרתי שוב ושוב באשה בורחת מבשורה של דויד גרוסמן. אבל, בעוד שהספר של גרוסמן קשה, גורלי כל כך, בספר של נירית התקווה והנחמה והחסד מבצבצים בכל דף…. כבר רוצה לקרוא את הספר הבא שלה…

  11. לי עברון

    סיימתי את הספר של נירית הלבני ופיניתי לו מקום ליד הספרים של יהודה עמיחי, שמצוטט שם רבות באהבה. ספר טוב על אנשים טובים (וגם אנשים טובים פוצעים זה את זה). כתוב ביד בוטחת, בעין בוחנת ובעדינות מדייקת.

  12. אפרת כרמי

    הספר "מאחורי כל זה" מגולל את סיפורו של גיורא, חולה ALS, שיוצא למסע בשביל ישראל. נירית הלבני הסופרת המקסימה שמאחורי הספר, למדה את הנושא לעומק, בעזרתו של יאיר נורדן, עו"ס העמותה. נירית מקדמת את הספר וכך גם את המודעות למחלה ברחבי הארץ- והיום היא הגיעה לצומת ספרים שקרוב אלי. כמובן שהגעתי לתת ולקבל חיבוק. תודה נירית על ההשקעה בלימוד התחום וההירתמות למסע להעלאת המודעות למחלה.

  13. ענת לוי

    חזרתי הביתה בערב כיפור עם הספר שלך. האיש היקר שלי שקורא בעיקר עיתונים ובעיקר ספרים של יובל נוח הררי או ביבליוגרפיות לקח את הספר ביד. מאותו הרגע ועד צאת יום כיפור חוץ מלהמהם כן/לא כששאלתי אותו שאלות מסוימות הוא לא עזב את הספר עד שסיים אותו ואני קיבלתי את האיש שלי בחזרה. עכשיו הגיע תורי. כל הכבוד לך וחג שמח.

  14. רינת אלוני

    חודש בדיוק לבחירות החוזרות ויש לי בשבילכם חיסון לתסמונות השנאה, הפלגנות והטינופת שילכו ויצטברו במהלכו: הספר "מאחורי כל זה" של נירית הלבני, שמתאר מסע בשביל ישראל של גבר מבוגר, בחור צעיר וכלבה. … הלבני מתארת בכישרון וברגישות רבה את המסע החיצוני – ההליכה בשביל על נופיו ומלאכיו (חלקם מלאכי שביל אמתיים) ואת המסע הפנימי שכל אחד מהם עובר, כתוצאה מהאינטראקציה ביניהם. הניגוד בין התיאורים מכמירי הלב של הגוף הקורס של גיורא וצמיחת הנפש, יפים. יפים במיוחד האוצרות הקטנים שהיא מניחה מתחת לאבנים – כמו העזרה וההתגייסות של עמיחי שנעשית כמובנת מאליה ובשתיקה, המחוות של מלאכי השביל המארחים את המטיילים, החתונה הקהילתית שמקבלת לתוכה את גיורא בשמחה ובהכלה –כל אלה מזריקים לגוף הקורא טונות של אהבה לארץ ולאנשיה. ולכן חיסון. ספר מרגש, חכם, אנושי מאד ונפלא. וגם פרדוקסלי – ככל שאתה לא מניח אותו מהיד ורוצה להתקדם, כך אתה מבין שכל עמוד מקדם אותך אל סופו. ואתה לא רוצה שייגמר. ועכשיו, מה עושים עם התשוקה המתעוררת לעשות את שביל ישראל ברצף ולשים לכמה חודשים את החיים עצמם בהשהיה.

  15. גורן אמיר

    נירית היקרה, נסעתי בסוף השבוע האחרון לטיול בסיציליה, וכמו שאני נוהג בד"כ, לקחתי איתי ספר, בכדי למלא רגעים "מתים" כגון המתנה לטיסה. הפעם, למרות שהתחלתי לקרוא ספר אחר, החלטתי בהחלטה של רגע לפני היציאה, שאקח את הספר שלך – אחת ההחלטות הטובות. מהרגע שהתחלתי לקרוא את הספר, לא הצלחתי להתנתק ממנו (לפחות במחשבות), וכל רגע פנוי ניצלתי כדי לחזור לסיפור ולהמשיך בהרפתקה. הצורה בה שילבת שני סיפורים אקראיים, של שני אנשים מעולמות שונים, הקפיצות בין הסיפור של האחד לסיפור של השני, ולאט לאט שזרת את שני הסיפורים אחד בשני, גרמה לי הנאה צרופה בכל רגע. המעברים בין השקפת עולמם של הגיבורים, גם לאחר שהסיפורים התאחדו, הכניסה העמוקה להתלבטויות שלהם, ובמקביל תיאורי המסלול והמקומות לאורך שביל ישראל, השינויים שעברו עמיחי וגיורא במהלך המסע שלהם בשביל במקביל למסע הנפשי שלהם, התפקידים המיוחדים והמשמעותיים של כל אחת מהדמויות בספר (כולל סופי), כל אלו הוסיפו להרפתקה שעברתי במקביל להם (לגיבורי הסיפור)….בזאת אני מודה לך, אישית, על שפגשתי אותך בחנות הספרים (צומת ספרים בכרכור) ונתת לי לעיין בספר (אפילו נתת לי את המשקפיים שלך כדי שאוכל לקרוא את התקציר), והצלחת לשכנע אותי, בלי הרבה מילים, לקחת את הספר. הרבה זמן לא נהניתי בצורה כזו חווייתית מספר.

  16. איריס אליה כהן

    וואו! באמא שלי. איזה ספר מעולה! איזו סופרת מעולה! כשקראתי את התקציר של הספר, שאני חוששת שלא הייתי מגיעה אליו אלמלא הייתה נירית הלבני חברת פייסבוק שלי, והעורכת המעולה, שלומית ליקה, גם היא חברת פייסבוק שלי, חשבתי לעצמי, סיפור על הליכה לאורך שביל ישראל? סיריאסלי? איך סופרת צעירה מעזה להיכנס לנעליו הענקיות של גרוסמן… אבל תקשיבו, זאת דוגמא קלאסית לספר שכל הכוח שלו הוא באיך, ולא במה. כתיבה יפהפיה, חכמה, מדוייקת. דמויות אמינות ומפותחות ברמה מעוררת קנאה. באמא שלי, וואו ממש!

  17. דרור שגב

    קראתי לאחרונה כמה ספרים ואחד מהם הוא "מאחורי כל זה" שבעיני הוא ספר מצוין. ספר ישראלי כנה ונוכח. קראתי את הספר במשך בכמה ימים בשעות הלילה כשאני נזרק במיטה והמזגן עושה לי טוב. בעבודה קראתי אותו בהפסקות ולפעמים גנבתי לי שעה בבית קפה (שזה הכי אהוב עלי)…אף פעם לא קראתי ספר של אותה סופרת. אבל היא כותבת נהדר, מדגישה את הקיים, מציפה את הרגש ונוגעת בשפה בחלקים הכי ישראלים שלנו. ואז גיליתי שהיא חברת פיסבוק שלי ושהיא גם סופרת עצמאית שמשקיעה המון בחשיפת הספר לקהל. קודם כול אני כבר בעדה ביג טיים. הרצון להיות ולחשוף את המילים שפעמו בך הוא נפלא בעיני ובתוך בליל הספרים שיוצאים זה חלק משמעותי. והספר כל כך טוב ושווה, המסע הפנימי והחיצוני של הגיבורים הוא חלק מהמסע של כולנו בדרך כל שהיא בפרק חיים. ובמשך הספר הדהד לי באוזניים פסקול מוזיקאלי של אהוד בנאי שנתן לספר עוד ועוד סימנים. לכו לקנות . כדאי

  18. רות לוינסון

    לנירית הלבני היקרה שלום רב, חברתי הטובה מנוער, נאוה לוין, שלחה לי את ספרך "מאחורי כל זה" כמתנת יום הולדת (80) וזו הייתה אחת המתנות היפות ביותר שקבלתי. כל כך אהבתי את הספר, וכל כך נהניתי ממנו, עד שמיד המלצתי עליו בחום לבעלי גבריאל (גבי), וגם הוא קרא אותו בהנאה רבה. מכיוון שאנו כבר לא נצעד בשביל ישראל, לצערי, קיבלנו הזדמנות לעשות זאת דרך ספרך, והוספנו לידע בעזרת התעמקות בקטעי השביל בגוגל. התיאורים המפורטים שלך, בשפה עשירה ופיוטית, הפעילו את הדמיון שלנו, כך שגם אנו חברנו לגיורא ועמיחי בהליכתם, ואהבת ארץ ישראל שלנו חברה לזו שלך. מכיוון שגבי ואני חובבים גדולים של כלבים, הצירוף של סופי להליכה הוא מקסים בעינינו. תיאור הנפשות הפועלות בספר כתוב בכישרון רב, והן ממש מגיחות מבין הדפים, וניצבות אל מול הקורא אמתיות וחיות, על כל לבטיהן והבעיות שלהן. יש רצון לעזור להן, אך כשההכרות איתן הולכת ומעמיקה, מבינים שהן בעלות אופי חזק, דבקות באמונתן, ושולטות בגורלן. גם אני מעריצה של המשורר יהודה עמיחי, קראתי את שיריו, וזכיתי להכיר אותו, כשהגיע להרצאה בספריה ברחובות. השילוב של שיריו הנהדרים בספר הוא ערך מוסף נפלא. גבי ואני מודים לך על העונג והחוויות שעורר בנו ספרך.

  19. עמיחי אזולאי

    נירית שלום וערב טוב, לפני מספר שבועות נכנסתי בבוקרו של יום שישי לחנות צומת ספרים בביג באר שבע. את היית שם והצעת לי לרכוש את ספרך "מאחורי כל זה" – ורכשתי. לפני מספר ימים סיימתי לקרוא אותו ומצאתי לנכון לשתף אותך בחווייתי מקריאתו. אז ככה- שאפו על ספר נהדר, הספר פשוט מצוין -נהניתי מאוד לקרוא אותו, הדמויות עמוקות, מעניינות- מתוארות ברגישות אותנטיות ובמינונים נכונים… שמח שנחשפתי לסופרת כה טובה.

  20. יעל גור

    סיפור אנושי, עלינו, הישראלים, כתוב להפליא, אמין, מדויק, נכנס אל הלב, ומלווה בשורות משיריו של יהודה עמיחי, פס הקול של חיינו כאן. ממליצה ביותר.

  21. אוהד מנהל מכינת בית גוברין

    נירית יקרה. שבוע שעבר סיימתי את הספר. מעבר למפגש הנחמד עם המכינה אני רוצה להודות לך על הספר הנפלא (שעכשיו אשתי קוראת) הרבה זמן לא צללתי כך לקריאה וזאת היתה לי חוויה מרעננת ומשמחת. תודה ענקית…

  22. עינת שמשוני

    "מאחורי כל זה" הוא תענוג ספרותי מופלא. 373 עמודים של כתיבה רגישה, אמתית ומדויקת. אין מילה מיותרת אחת בכל הספר הזה. למרות שהעלילה מזמינה נפילה לרגשנות קיטשית ולקלישאות של יחסי חילונים-דתיים, נירית הלבני לא נופלת באף אחת מהמלכודות האלו והדמויות שלה הן מלאות, מורכבות ואמינות. היא מכניסה אותנו לעולם שלהן באופן הכי עמוק מבלי להיות מציצנית וזו בעיניי גדולה של סופרת. שמו של הספר מתכתב עם ספר שיריו של יהודה עמיחי "מאחורי כל זה מסתתר אושר גדול" ולא בכדי. לספרו של עמיחי תפקיד משמעותי בעלילה והספר שזור בשיריו, שזה בונוס נפלא. ניכר שנעשתה עבודת תחקיר מעמיקה ויסודית בכתיבת הספר.

  23. איילת גייר

    ברגעים אלו סיימתי לקרוא את הספר שלך. מוחה את הדמעות. בערך לקראת האמצע של הספר הבנתי והרגשתי שעם כל דף שאני הופכת אני מצטערת כי לא רציתי שזה יגמר. והתקמצנתי לקרוא אותו כדי שלא ייגמר לי. אבל כמו הסוף הידוע מראש של גיורא כך גם אני העברתי דף ועוד דף וידעתי איך זה יגמר בסוף. נהניתי. נסחפתי התרגשתי. שני המסעות דיברו ונגעו בי. בכ"כ הרבה מקומות בגוף בפחדים בכמיהות. לדעתי כבר שנה לא קראתי ספר. מעומס מלחץ מיותר מידי סדרות במקום. והיה לי לעונג לחזור לקרוא אותך. תודה

  24. שרון רשב"ם פרופ

    …הצלחת לצייר לי תמונה כל כך אנושית ואמינה של טיפוסים שאני מכירה, על רקע נופים שכל כך ידועים לי. לא גלשת לדביקות, נשארת נאמנה לכל דמות שיצרת, ולקחת אותי לטיול בשבילים שהלכתי בהם והפגשת אותי עם אנשים שאני מכירה טוב, חלקם אפילו לא סובלת, וגם שם הפחת רוח חיים ונתת זכות קיום לתכונות פחות אהובות כי היתה להן סיבה, הדרך בה גדלנו כולנו, בה גדלו הורינו… כמה יפה כתבת, כמה אהבתי את הספר. תודה.

  25. דרור חריש

    קראתי החודש את 'אל תגידי לילה', 'מיכאל שלי', 'קוצר רוחו של הלב' ואפילו את 'שלוש' של משעני. הספר שלך נירית שבה וריגש אותי עד דמעות!…. האמת והאמינות של הסיפור, המסע, הנופים והדמויות פשוט נוטפת מכל שורה וגם מבין השורות. ראי אדמה היה ממש טוב – מאחורי כל זה, נפלא! מחכה לבאות… השביל שלך הוביל אותי ערב ערב למחוזות אחרים ולמסע שונה ומרגש שבחלקו העלה בי זכרונות…

  26. יאיר נורדן

    לפני כשלוש שנים פנתה אלי סופרת שרצתה לכתוב ספר שהגיבור שלו חולה ALS . היא רצתה ללמוד על המחלה כחלק מהתחקיר לספר. כשנפגשנו התברר שהגיבור השני של הספר הוא בחור דתי בוגר מכינה קדם צבאית אז התחברתי לספר גם מהצד הזה. מאז הפגישה, מדי פעם קבלתי ממנה שאלות בווטס אפ, שאלות על המחלה וגם שאלות שנוגעות לעולם של הדת וההלכה והאמת שממש נהניתי מזה. היא יוצרת יש מאין, בוראת על הדף עלילה שנמצאת לה בראש ואני שותף, אמנם קטן אבל בכל זאת, לפלא הזה שנקרא כתיבת ספר. לפני שנה בערך הסופרת שלחה לי את הסקיצה של הספר, קראתי ומהר מאוד התאהבתי, נקשרתי לגיבורים וכל כך אהבתי את הספר שכבר חיכיתי שייצא. הבוקר קבלתי מהסופרת תמונה של הספר, היא כתבה לי שבשבוע הבא הספר יוצא לחנויות ושלפני כן היא רוצה שניפגש על כוס קפה ונסגור מעגל. התרגשתי. נירית, יצרת ספר מרגש ומקסים! סיפור על מסע משותף וחיבור לבבות שכל כך חשובים לנו. לא יכול לחכות כבר לקרוא אותו שוב, והפעם כספר גמור.

  27. נעה אלישיב

    שלום נירית, זאת נעה אלישיב אשתו של נתנאל. רציתי להגיד לך שקראתי בשקיקה את הספר "מאחורי כל זה" שכתבת. אני לא מספיקה לקרוא הרבה ספרים בגלל שיש עלי עומס גדול אבל הספר שלך שבה את ליבי. קודם כל הרעיון של ליצור מפגש בין דתי וחילוני מאוד קסם לי, ובנוסף הרגשתי שאת מאוד מבינה את העולמות של הדמויות שבחרת לכתוב עליהם. כתבת בכישרון רב וממש דייקת בניסוחים ובשיח, זה היה מאוד אמין. גם העלילה שבסיפור הייתה ממש מעניינת. בקיצור נהניתי!

  28. יעל גרשון

    …טוב, בעצם רציתי להגיד שכל כך נהניתי מהספר….שזה לא קורה לי כל כך הרבה…הכתיבה הייתה נעימה, זורמת , קולחת אבל ממש לא סתמית או רדודה. היה המון ידע, החיבור לשירה של עמיחי ממש חיברה אותי, ובכלל הספר "נטף" ארצישראליות כמו שאני אוהבת, ומרגישה בבית. התרגשתי כל כך בסוף הספר, שהדמעות מלאו את עיני….מקסים, מקסים מקסים!…אני מרגישה שהצלחת להעביר אלי בספר את המחשבות והפחדים האישיים שלי (בטח של הרבה מאיתנו), ממש להזדהות ולראות פה ושם את עצמי בדמויות. המקומות שציינת, חיברו אותי בצורה חד משמעית לכאן ועכשיו, לסיפור לספר למקום…זה היה חזק מאד! והסוף, הסוף לא היה אמריקאי, היה מאד מציאותי, מעניין, ומבחינתי מפתיע, לא הצלחתי עד הסוף לדעת מה את עומדת לעשות עם גיורא. מעבר לזה, שראיתי שאני מתקרבת לסוף הספר, אך רק מחצית מהדרך עברנו….תהיתי האם גיורא מפסיק כאן וחוזר הביתה, או פשוט קורה משהו לפני זה….אפרופו טבע, ובעיקר בימים אלה, שהוא כל כך לא נגיש לנו….הצלחת להנגיש לי אותו דרך הספר, התיאורים, והרבה מקומות בהם הייתי, וחוויתי חלק מהדברים. (האוטובוס במנרה שצבוע בצבעי שביל ישראל, אנחנו גם צילמנו אותו…הפרות או הפרים המפחידים במהלך השביל והפחד מכלבים שרודפים, נובחים….) …דבר אחרון שחשוב לי לציין, החיבור של סופי לסיפור היה מופלא בעיני…ראשית גם אני התחברתי והתאהבתי בה ממש…וזה היה מקור נהדר לייצור אמפתיה. גם של הגיבורים עצמם, אחד לשני ואח"כ עם אנשים נוספים….הייתי רוצה לפגוש אותה….

  29. עמרי חולדאי

    יצירת מופת, לא מוצא מילים פחות דרמטיות. התרגשתי, ואהבתי ושמחתי ובעיקר בכיתי. הרבה. גיורא ועמיחי…איזה חברה. כבר יומיים הם איתי, בכל רגע. האומץ להתעסק בהבדל בין פטריוטיות ואהבת הארץ, לבין לאומנות משיחית. נדמה לי שאמרת שזה ספר עצוב, או סיפור עצוב, בעיני זה ספר שמח ומרגש. תודה על חוויה מדהימה.

  30. הראל טיקטין

    …והפעם הזו, היה זה ספרך "מאחורי כל זה". אחרי חצי שעה קריאה, הנחתי את הספר בצד ואמרתי למירי שאני חושב שאני רוצה לעשות את שביל ישראל…. אבל הזרע הוטמן ואולי כבר החל לנבוט. ומאז בימים שחלפו, תוך כדי קריאה (איטית, כדי לא לסיים) הרעיון הולך ומתגבש. הספר נגע בי במקומות מיוחדים. באהבת הארץ שלי, באהבת הטבע, התשוקה למרחבים ולחירות, ובמחלה הזו של הצבת אתגרים פיזיים. סיימתי את הספר דומע …חשוב היה לי לכתוב לך תודה על הספר. יש מרחק טבעי בין הקורא לבין הסופר, וחשבתי שראוי אולי לעתים לגשר על המרחק ולהזכיר שבשני הקצוות מתקיימים אנשים אמתיים. המספר והקורא. שוב תודה. הספר שלך נוגע ורגיש וחכם ונהדר.

  31. רחל פארן

    מה עושים כשקוראים בספר שמציף ברגשות לא קלים מצד אחד ומצד שני סוחף? ממשיכים לצעוד בשביל כמו הגיבורים. כך אמרתי לעצמי ולא ויתרתי על חווית הקריאה. הספר “מאחורי כל זה” הוא חווית קריאה ארצישראלית. יש בו את כל מה שמרכיב את ארצנו ומדינתנו….רומן מרתק עם מסע מופלא, הכתיבה הקולחת של נירית הלבני הפכה את חודשי הצעידה של הגיבורים לקלים ובעיקר למרוממי רוח. המפגש בין שתי דמויות שלכאורה מנוגדות, מעמיד את הרעיון הבסיסי, כל בני האדם שווים הם, כל אחד תוהה על קיומו בעולם, זה שמאמין באל וזה שאינו מאמין. אהבתי את השיחות השנונות על הדת וקיומו של האל בין גיורא המחוספס לעמיחי העדין. שאלתי את אותן השאלות של שניהם. הצטערתי שלא יכולתי להצטרף אליהם לשיחות הפילוסופיות על דת אמונה, גוף ונשמה. אהבתי את גיורא האמיץ שהסתכל למחלה בעיניים ולא ויתר לה, למרות שידע כי היא תכניע אותו. הערצתי אותו על אומץ ליבו בקבלת ההחלטות. ואהבתי אותו על אהבת האדמה והאנושיות החמה והרגישה, שמסתתרת מאחורי כפות ידיו הגסות של החקלאי. ממליצה לכם לצאת למסע בשביל ישראל עם גיורא ועמיחי וסופי הכלבה המקסימה שמצאה אותם.

  32. איל גביש

    מסיים עכשיו פחות מ 36 שעות של מציאות מקבילה. מציאות של קסם המצוי בין דפים דקים ושטוחים שמגלמים בתוכם ריחות, טעמים, תחושות גוף ונפש. תודה על חוויה מרתקת וסוחפת שגרמה לי לסייר שוב במחוזות ילדותי, בגרותי ודמיוני. בכישרון יוצא דופן הצלחת לגרום לי להרגיש את כאבי הרגלים במסע המתמשך, את הרצון לשפר את עולמנו ולהתרפק על עברנו. תודה על חוויה וכשרון יוצאי דופן.

  33. אילה קריזל

    עונג גדול היה לי לקרוא את הספר הזה. ספר שהוא בו זמנית ישראלי וארצישראלי, כזה שממלא בנופים, באנשים, בוויכוחים ובמעשים שמרגישים כל כך שלנו….כמובן שעלתה לי לראש אורה של דויד גרוסמן מ"אישה בורחת מבשורה״ ואכן יש נקודות דמיון מסוימות. גיורא גם הוא בורח, בורח ממחלתו ומההתמודדות המשפחתית איתה. השביל נתפס בשני הספרים כמקום מוגן, בטוח שמאפשר זמן עיבוד ומחשבה כשהעולם הרגיל מחכה בחוץ (כן, החוץ של השביל הוא הבפנים המוגן) וכמובן התיאורים של הנופים, האנשים והמקומות שמאפשרים לכל קורא להרגיש את הטיול בזיכרונו וברגליו. אך כאן למעשה מסתיים הדמיון מאחר ולכל ספר שביל משלו עם סימונים שונים. מרגשת ויפה הבחירה של הלבני בשיריו של יהודה עמיחי כחוט מחבר בין העולמות של גיורא ועמיחי. ספר שירים של עמיחי שעובר ביניהם במהלך כל הטיול מאפשר הבנה וקשר מעולם של יצירה ורגש ששניהם אוהבים ומעריכים. הסוף, אל תדאגו לא אעשה כאן ספויילרים, מאד מצא חן בעיני. אני רגישה לסופים צפויים, קיטשיים או אובר דרמטיים והסוף כאן הוא משובח בעיני. אז קחו תרמיל ומקל או ספר וכוס תה וקראו את הספר המצוין הזה.

  34. איתן בן אפרים

    גרמת לי אושר גדול לקרוא אותו, נהניתי לאורך כל הקריאה והייתי מרותק מהמילה הראשונה ועד האחרונה, ריגשת אותי באופן בלתי רגיל. כל כך התחברתי לסיפור ואני חייב להגיד שמבחינתי האישית כנראה לחצת על כמה נקודות נסתרות ובמקומות מסוימים זלגו הדמעות מעצמן.

  35. איתן גל

    סיימתי השבת –לאחר כשבוע לקרוא את ספרך. אהבתי את אהבתך לגיבורי הספר. לארץ שלנו ולנופיה. לכבוד שאת רוחשת לחובשי הכיפות שבינינו – ולתיאור המחלוקת הקיימת. לא צעדתי את שביל ישראל – עשיתי את חלקו הצפוני מהחרמון ועד דגניה באופניים – תיאורי המקום שלך מדויקים מחד וציוריים ומקסימים.תודה על שבוע של הנאה…

  36. לימורי בלאל

    מאחורי כל הספר הנפלא הזה מסתתרת הסופרת נירית הלבני שהטיבה לכתוב ולתאר את החברה הישראלית על פניה, את הניואנסים בין חילוניות לדתיות, ההתמודדויות, הקשיים והלבטים העומדים מאחורי כל זה במסע המרתק בשבילי ישראל….ספר נפלא המתאר את הנוף הישראלי בכתיבה מרתקת ומיוחדת, שאפו לסופרת נירית הלבני, ממליצה מאד!

  37. אריק בלום

    אני ממליץ בחום על הרומן המרתק והמורכב הזה, שמעורר מחשבות על נורמות חברתיות, על מורשת ועל האפשרות להטיל ספק בדברים שהתקבעו במדינה וחששות לעתידה…הספר מומלץ גם לכל מי שאוהב להתהלך בארץ הזו, והוא סוקר בהרחבה את חווית ההליכה במסלול "שביל ישראל" מצפון ועד דרום. הספר הזכיר לי אמירה חשובה של ויקטור הוגו, שהיא להערכתי בסיס לאהבת ישראל ואחדות בעם מפולג: "אין לך דת טובה כסובלנות".

  38. שרית פליין

    ״מאחורי כל זה״ הוא ציטוט של שורה משירו של עמיחי: ״מאחורי כל זה מסתתר אושר גדול״ ומאחורי ספרה של נירית לבני מסתתר לב גדול ורגיש. ״מאחורי כל זה״ קולח ודינמי כמו טיול בשביל….הסיבה לשני הדברים האלה היא הכתיבה של נירית הלבני. היא חיה, מדויקת, אמינה, מפורטת במידה הנכונה עד שהרגשתי שאני שם ממש. ״מאחורי כל זה״ הוא ספר ישראלי מאוד. יש בו דתיים וחילוניים, קיבוצניקים, מושבניקים ועירוניים. מכינה קדם צבאית וכמובן יהודה עמיחי הנפלא. יחד עם זאת גם אם הספר יתורגם ויקרא אותו מי שאינו מכיר את ישראל הוא יהנה ממנו, כי פערי תרבויות ומסעות נפשיים וגאוגרפיים הם נושאים כלל אנושיים. סיימתי את הספר בדמעות, אבל סלחתי לכותבת:) כי יותר מכאב ועצב יש בו חמלה ואהבה.

  39. שיר אל נקדימון

    ואוו. איזה ספר. ואוו. סיימתי אותו הלילה קצת לפני חצות והתאפקתי לא לכתוב לך ולהעיר אותך. אז כתבתי אבל שלחתי כעת. כמובן שבכיתי בסוף. כאילו נפרדתי מחבר שכבר הכרתי ואהבתי. איזו זכות לקרוא ספר כזה לאחר ששמעתי את הסיפור ממך. איזו זכות להכיר את הסופרת. כמובן כמובן חשבתי על מה שסיפרת בתחילת המפגש שלנו, חשבתי על אבא שלך ועליך ועל ההכלה שלך והקבלה שלך את מה שעשה, דרך גיורא. אז יצא שאני קצת מאוהבת בגיורא ובעמיחי וכמובן בסופי. תודה על הכתיבה שלך ותמשיכי תמשיכי לכתוב.

  40. רבקה פיקסלר

    אהבתי בספר את השפה הקולחת והבהירה ובמיוחד שהסופרת שאינה מהעולם הדתי (אני כן) מכבדת את גיבוריה, עשתה עבודת תחקיר רצינית ומקיפה. יצרה דמות אמיתית ומשכנעת של צעיר דתי. לא נכנעה לסטיגמות. כמו כן דמות הגבר שגם לו יש דת משלו. הקשר שנוצר ביניהם מורכב ומרגש….

  41. דוד מתן

    …אני קורא די הרבה ספרות. נדיר ביותר שדמויות הן כה אמתיות, בעלות עומק ורגש. בתור דתל״ש הייתי המום מהתיאור המדויק של המפגש בין תמר ועמיחי. למדתי על נישואין, על ההתמודדות עם מחלה ויכולתי לראות ממש במו עיניי את נופי השביל. העלילה שמשכה אותי מעמוד לעמוד….

  42. דני גספר- אדמו"ר שביל ישראל

    שלום נירית, קראתי בגמיעה אחת, את ספרך החדש 'מאחורי כל זה'. מאוד נהניתי מכישרונך הספרותי, אותו הצלחת לשלב בהתלהבותך האישית מהיחשפותך ל"טרק הלאומי שלנו..".כפי, שעשה דויד גרוסמן, אשר רתם את פלטפורמת 'שביל ישראל' כשלד לספרו אישה בורחת מבשורה…את, הצלחת לעשות זאת בדרכך שלך, באופן לא פחות מוצלח, לדעתי. כאחד ממתכנני השביל, ממסמניו והמחזיק ב'שיא העולמי' של הליכה מלאה 17 פעמים לכל אורכו (השנה, אני שואף להוסיף עוד צמד סיומים), אני מברך, על כל יוזמה החושפת את ה'מפעל' הנהדר הזה, בפני כמה שיותר חובבי הנופים הנפלאים והמגוונים של ארצנו. אלה שאין ביכולתם לטייל בהם באופן פיזי, נהנים ל'שייט' דרך תיאורים ספרותיים מרשימים, כפי שבאים לידי ביטוי ביצירתך השנייה. כל מטייל, המשלים את מסעו בשביל ברצף או ב'תשלומים, לאורך מספר שנים, מעשיר את מבנה אישיותו ומגיע לתובנות מיוחדות אליהן, קשה מאוד להיחשף בחיינו היומיומיים השוטפים. במהלך 25 השנים, בהן קיים 'שביל ישראל', הובלתי מאות רבות של מטיילים, ברובם מבוגרים (חלקם, לצערי, כבר אינם עמנו כיום), אשר ראו בהשלמת משימת הטיול, כאחד משיאי חייהם! ועובדה זו באה לידי ביטוי גם בספרך בצורה מרשימה. יישר כוחך!

  43. שירה סובל

    …זהו ספרה השני של הלבני והיות שלא קראתי את ספרה הראשון לא ידעתי למה לצפות והופתעתי לטובה. מאוד. הספר קריא, עמוק, מרגש ונוגע בנימים החשופים של הנפש.
    אני לא בטוחה אם מאחורי כל זה מסתתר אושר גדול, אך אין ספק שמסתתר כאן ספר מצוין וסופרת שראוי להכרה ולקריאה.

  44. סוניה קטלן

    כמתנה לכל אוהב קריאה מגישה לנו הסופרת נירית הלבני ספר מלא באנושיות, חמלה, חברות, אהבת ארץ ישראל, אהבת אדם ואהבת האדמה. בשפה עשירה ונוטפת חן שוזרת הסופרת חוליה בתוך חוליה עד אשר משלימה את בניית שרשרת המאורעות ומגיעה אל סוגר השרשרת שהוא סוגר העלילה. … באהבה התחברתי אל השניים ואל סופי אשר אימצה את עמיחי וגיורא למד לאהב אותה, אני מתבוננת בהערצה איך נבנים היחסים בין השניים, כיצד למדו לחלוק את מחשבותיהם והרגשותיהם "שני גברים שונים לחלוטין ושביל ישראל אחד שיחבר אותם זה לזה, צעד אחרי צעד", נהנית מהנוף הנגלה לעיני ומתאהבת כל יום מחדש מהארץ היפה שלי. לא בכדי בחרה הסופרת להכניס לתרמילו של גיורא את ספר שיריו של יהודה עמיחי, שאבד לו בגשם ביום הצעידה הראשון ונמצא לאחר מכן על ידי עמיחי הצועד.
    לאורך כל הספר מובאים ציטוטים מתוך הספר, כמו כן שם הספר לקוח מתוך אחד מספריו "מאחורי כל זה מסתתר אושר גדול" הסיבה היא ששירו של יהודה עמיחי מדברים על מלחמה, אהבה, אלוהים, ילדות הזמן והארץ, כמו כן ישנו מסר של הקשבה ושל הבנה הדדית. כל המוטיבים האלה שזורים לאורך העלילה, הן בסיפורו של גיורא והן בסיפורו של עמיחי. אהבתי את הקריאה מסיבות רבות, מהשפה הרהוטה, מבחירת הדמויות, מרקע העלילה האנושית ומהתפאורה סביב העלילה. ממליצה בחום רב ומבטיחה הנאת קריאה.

  45. לי יצחק

    סיימתי לקרוא לפני כמה ימים ולא מפסיקה לחשוב כמה הסיפור נוגע בחיבוטי הנפש וכמה שנראה שהמרחק והשוני בין כולנו גדול למעשה אין אפילו רווח קטן במקום שכולנו מתגעגעים, מייחלים וכמהים אליו. כבר בקריאה בעמודים הראשונים אני מקבלת סימן של ד"ש מויוי גריס חברתי ז"ל שבנה יובל הוא מלאך שביל ובמקור הוא מערד. זה כבר ריגש אותי ועוד בהמשך התרגשתי מגילויי האהבה בין רות לגיורא ובין תמר ועמיחי, אהבה בוגרת מול אהבה צעירה ואיך שני הזוגות פועלים במישורים שונים אבל לטובת חיבור הלב, עם המון תמיכה הדדית. את הסיפור מלוות שורות שיריו של יהודה עמיחי, אני קוראת, מתרגשת ולומדת איך גם הגברים הקשוחים ביותר לומדים לוותר, להפגין אהבה ולדעת לקבל עזרה. כמעט, כמעט החלטתי לעשות גם אני את שביל ישראל…

  46. רחל הימן

    את היום הזה ביליתי בשביל ישראל. לא הממשי אלא המטאפורי או מוטב לומר הספרותי. לפני שנים הייתי שם עם אורה ואברם שהותירו אותי חסרת נשימה, הפעם הצטרפתי לגיורא ועמיחי ולבי יצא אליהם. זוהי הליכה שהיא גם פרידה וגם כניסה לעולם. הליכה שמחברת בין שתי דמויות שהן שתי תרבויות האחוזות זו בזו. חקלאי בשנות השישים שלו, שבגופו מקננת מחלת ה A.l.S צועד לצד חייל דתי משוחרר (וכבול). שניהם, גיורא ועמיחי, עושים את שביל ישראל כמסע ולא כמרוץ. במסע הזה יש התבוננות, יש כאב, יש אהבה, יש החמצה ויש כן יש תקווה. אז ביום הזה שבו לא הצלחתי לעשות כלום, חוץ מלספור כמה פעמים שמעתי את המילים מכה ויד קשה, וודאי לא לכתוב – אני שמחה על מתנת הקריאה הזו, תודה…

  47. שלמה גל

    לנירית שלומות, מן הסתם לא תזכרי את פגישתנו הקצרצרה בחנות "צומת ספרים" ב"שבעת הכוכבים" בהרצליה לפני כמה שבועות. שם ניגשת אלי וניסית כמעט בלחש ועדינות לא "שיווקית" לעניין אותי (כמו גם אחרים) , בספרך החדש "מאחורי כל זה". מאחר ששידרת תערובת של נועם וצנעה המהולים בסקרנות שהתעוררה בי , ומאחר שאני חובב ספרות מושבע, נענייתי מיד לפנייתך ורכשתי את הספר (ואף זכיתי בהקדשתך). כעת לאחר שסיימתי את הקריאה בו וניחוחות ארץ ישראל הטובה והיפה ובמידת מה גם הנוסטלגית עדיין איתי – בעקבות תאורייך ושפתך הבהירה והעשירה , רציתי להודות לך מקרב לב על החווייה שהענקת לי , ועל עצם הסיפור הנוגע ללב ולומר לך שבראת יצירה של ממש. מעניינת, מלמדת ומהנה את קוראיה …מודה לך מקרב לב, ושולח לך איחולי הצלחה בהמשך בכל אשר תלכי ותכתבי. בחושי הנסתרים אני משוכנע שעוד צפויים לך – כמו לקוראייך – עוד ימים ספרותיים יפים ביצירות העתיד שטרם נבראו.

  48. יעל כרמי

    כשקראתי את ספרו של דויד גרוסמן 'אשה בורחת מבשורה', שם נושאת גיבורת הספר, אורה, על גבה, אהוב ישן, רציתי להעמיס תרמיל על גבי, לקחת מקל ולצאת לשביל ישראל…כאן, ב'מאחורי כל זה' רציתי לחכות להם, לגיורא ועמיחי בבית.עם מרק חם, לחם שאך זה יצא מהתנור, שמיכה להתכרבל בה ושירים עבריים. את הספר סיימתי בדמעות ומייד שלחתי וואטסאפ לנירית. בכיתי על גיורא. על אשתו ועל בנו, שרחק ממנו, ובחר בעיר ובקריירה של עו"ד והחליף את מדי העבודה הכחולים והנעליים הגבוהות בחליפות, ובסוף הספר, פתאום, כמו מראה רחוק ושקוף מהר גבוה, מצטרף אל אביו בחלק מהמסע….הספר כתוב באהבה, בשפה נהדרת ולכל אורכו שזורים שירים של יהודה עמיחי. הספר היפה הזה מלא בחסד וחן, באהבה, בחמלה ובדמויות בלתי נשכחות שהן ארץ ישראל כולה.

  49. יעל הורביץ

    סיימתי הבוקר את הספר עם דמעה אחרי שקראתי אותו בנשימה עצורה ונרגשת… התחברתי לדמויות, אהבתי את הכתיבה וראיתי עצמי בשביל ובנופי הארץ שלנו.

  50. חגית בן חור

    הספר "מאחורי כל זה" מדבר על מסע חוצה ישראל אבל גם על מסע של קירוב לבבות בין חילונים לדתיים. זהו ספר על נשמה וגוף, על חומר ורוח, על פחד ואומץ לחיות את החיים במלואם ועל קבלת האחר. בשפה יפה ומרגשת מתארת הסופרת נירית הלבני מארג של חיים שלמים ועל בחירות ודילמות שאנחנו נאלצים להתמודד עמם. נהנתי לקרוא על מסלולים בצפון בהם טיילתי בעבר עם בן זוגי כשהיה גר בקיבוץ נאות מרדכי, סמוך לקרית שמונה. אהבתי את המסר הרגיש שיש מאחורי הספר שנוגע ב"נוף" הארץ ישראלי שכולנו מכירים ואוהבים.

הוסף חוות דעת

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לקבלת פרטים
איזה כייף שיצרת איתי קשר!
מבטיחה לחזור בהקדם
דילוג לתוכן